איך משלבים מותגי ריהוט – המדריך למיקס שעובד

איך משלבים מותגי ריהוט -- המדריך למיקס שעובד

יש שתי טעויות קלאסיות כשמרהטים בית. הראשונה: קונים הכל מאותו מותג, באותו צבע, באותו סגנון. התוצאה -- חדר שנראה כמו עמוד בקטלוג, מושלם על הנייר אבל חסר חיים ואישיות. הטעות השנייה: קונים כל פריט בנפרד, בלי שום קשר, מסגנונות שונים לגמרי. התוצאה -- בלגן ויזואלי שאי אפשר לשים עליו אצבע.

בתים שנראים באמת טוב הם תמיד מיקס. אבל מיקס עם כללים. הנה שישה כללים שיעזרו לכם לשלב ריהוט ממותגים שונים בלי להיכנס לבלאגן.

כלל 1: חוט מקשר אחד

כל חדר צריך "חוט" אחד שמחבר את הפריטים. זה יכול להיות חומר, צבע, או שפה עיצובית כללית.

חומר כחוט מקשר: אם בחרתם עץ אלון כחומר המוביל, דאגו שרוב הרהיטים ישתפו את החומר הזה. שולחן אוכל מאלון, כסאות מעץ בגוון דומה, מדפים בגימור אלון -- גם אם כל אחד ממותג אחר וממדינה אחרת, החומר מחבר ביניהם.

צבע כחוט מקשר: אם הפלטה היא "טונים טבעיים" -- בז', לבן, עץ, אפור חם -- אפשר לשלב כמעט כל מותג, כל עוד אף פריט לא שובר את הפלטה.

שפה עיצובית: מינימליזם סקנדינבי, למשל, הוא חוט מקשר חזק. ספה מפינלנד, כסאות אוכל מאיטליה, ומדפים מדנמרק -- שלוש מדינות שונות, אבל אם כולם מדברים את אותה שפה מינימליסטית, הם ישתלבו.

כלל 2: קונטרסט מכוון, לא מקרי

מיקס טוב לא אומר שהכל צריך להיות "דומה." השוני הוא מה שמייצר עניין -- אבל הוא צריך להיות מכוון.

עץ + מתכת: שולחן קפה מעץ ליד מדפי מתכת. העץ חם, המתכת קרירה -- הקונטרסט עובד כי הוא ברור ומכוון.

קווים ישרים + עיגולים: ספה עם קווים ישרים ופרופיל נמוך ליד שולחן קפה עגול ואורגני. הקונטרסט בין ה"חד" ל"רך" יוצר מתח ויזואלי מעניין.

חדש + ישן: עיצובים קלאסיים מעשורים שונים משתלבים מצוין ביניהם. כורסת פרפר מהשנות ה-30 ליד מערכת מדפים מהשנות ה-40 -- שניהם עמדו במבחן הזמן, ויחד הם יוצרים שכבות של אישיות.

כלל 3: הכסא הוא הפריט שהכי קל לערבב

בפינת אוכל, לא חובה שכל הכסאות יהיו זהים. יש שני סגנונות שעובדים כמעט תמיד:

נוסחת 4+2: ארבעה כסאות מדגם אחד ושניים מדגם אחר בראשי השולחן. "הראשים" מקבלים מעמד מיוחד, וזה נראה מכוון ואלגנטי.

כולם שונים, חומר אחד: כל כסא דגם אחר, אבל כולם מעץ אלון. עיצובים שונים, חומר אחד -- ביחד זה עובד כי יש את החוט המקשר.

כלל 4: רק כוכב אחד בכל חדר

בכל חדר צריך פריט אחד שמושך את העין -- "הכוכב." שאר הרהיטים תומכים בו. אם כל פריט "צועק" -- אף אחד לא שומע.

דוגמה טובה: כורסה דרמטית עם אופי חזק, ליד ספה שקטה ואלגנטית, מדפים פונקציונליים ברקע, ושטיח עם דוגמה עדינה. העין נמשכת לכורסה, וכל השאר תומך בה. דוגמה פחות טובה: כורסה דרמטית + שטיח עז + מדפים צבעוניים = כל פריט מתחרה בשאר, ואף אחד לא מנצח.

כלל 5: גימורי עץ -- מתי מותר לערבב?

שאלה שחוזרת הרבה: "אפשר לשלב עץ בהיר עם עץ כהה?" התשובה: כן, אבל יש כללים.

• מותר: שני גוונות של אותו עץ. אלון טבעי + אלון מעושן. השוני עדין מספיק.
• זהירות: עץ בהיר מאוד ליד עץ כהה מאוד. הקונטרסט חזק -- זה יכול לעבוד, אבל צריך לדעת מה עושים.
• עובד תמיד: עץ + ניטרלי. לבן, שחור, אפור -- כל אלה משתלבים עם כל גוון עץ.

הכלל: אם יש בחדר שני גוונות עץ, ודאו שהם או "רחוקים" מספיק (בהיר מאוד מול כהה מאוד) או "קרובים" מספיק (שני גוונות של אלון). הבעיה מתחילה כשהגוונות "באמצע" -- דומים אבל לא תואמים, ואז נראה שניסיתם להתאים ופספסתם.

כלל 6: קנו לאט

הבית הכי מעוצב שתראו לא "קרה" ביום אחד. הוא נבנה לאורך שנים -- פריט כאן, פריט שם, תגלית בחנות, מתנה שהתאימה. ריהוט שנקנה לאורך זמן הוא בהכרח מיקס, וזה בדיוק מה שנותן לבית תחושה אותנטית ואישית.

לא חייבים לקנות ספה, שולחן קפה, כורסה, מדפים ושטיח באותו יום. התחילו מהספה. אחרי חודש -- שולחן קפה. אחרי חצי שנה -- כורסה. תנו לבית לגדול, ותופתעו כמה הוא נראה טוב כשהוא מתפתח בקצב שלו.

ואם אתם מחפשים מאיפה להתחיל -- עברו על המותגים שיש לנו, מספות פיניות ועד כסאות איטלקיים. כל השילובים אפשריים, כל עוד יש חוט שמחבר.